דו"ח שהוזמן על ידי מכון רויטרס, בהנחיית פלמינגו
קהלים צעירים יותר הם שונים מקבוצות מבוגרות לא רק במה שהם עושים, אלא ביחס הליבה שלהם מבחינתם למה שהם רוצים לדעת מהחדשות. צעירים מונעים בעיקר על ידי התקדמות והנאה בחייהם,
וזה מתרגם למה שהם מחפשים בחדשות.
הם עדיין זקוקים ורוצים לדעת מה החדשות כי הן מחברות את עולמם לעולם מסביבם, כך הם יגשימו מגוון של צרכים חברתיים ואישיים שונים, אך הם לא בהכרח רואים בתקשורת המסורתית את הדרך הטובה ביותר או היחידה לעשות זאת. מדיית החדשות מתמודדת כעת על תשומת לב עם שלל הסחות דעת אחרות, ויש רמה גבוהה של חשיפת רק או חשיפה עקיפה לחדשות (באמצעות מדיה חברתית, שיחות מקוונות אחרות, סרטים תיעודיים, תכניות טלוויזיה וכו'). הם לא צריכים לחפש אותן, החדשות מגיעות אליהם. לבסוף, חלק גדול מההתרגשות עבור אנשים צעירים נמצא יותר בשולי מרחב החדשות (אורח חיים, תרבות, בלוגרים ובלוגים).
כל זה אומר שיש ניתוק, כלומר מדיית החדשות המסורתית כבר לא נראית רלוונטית או דומיננטית בכל הנוגע לתוכן חדשותי. באופן מפושט, הדרך שבה מותגי חדשות וצעירים רואים את תפקידם וערכם הוא שונה:
מותגי חדשות מסורתיים רואים חדשות כמו: מה שכדאי לדעת.
קהלים צעירים רואים בחדשות: מה שכדאי לדעת (במידה מסוימת), אך גם מה מועיל לדעת, מה מעניין לדעת, ומה כיף לדעת.
ותפקיד החדשות לצעירים מופיע בעיקר באופן אינדיבידואליסטי; זה קשור למה שהן יכולות לעשות עבורם כפרטים – ולא לחברה כולה. אמנם נכון שהתעשייה מתקדמת לייצור תוכן נוסף מסוג זה, אך מרבית מותגי החדשות המסורתיים עדיין לא קשורים להיותם מועילים, מעניינים או מהנים.
המחקר גילה גם כי ההבדלים ביחסים שמקיימים צעירים עם החדשות תלויים בשלושה תחומי מפתח: הרגע, האדם והמדיום. ארבעה רגעי חדשות מרכזיים (ייעודיים, מעודכנים, מילוי זמן ומיירטים) מתוארים בפירוט, כמו גם ארבעה סוגים של צרכני חדשות (צרכני חדשות מורשת, צרכני חדשות ייעודיים, בולמי חדשות פסיביים ואוהבי חדשות פרואקטיביות). כמו כן, נחקרת השפעת המדיות השונות, והיא חושפת תפקידי מפתח, שימוש, יתרונות וחסרונות של פלטפורמות כולל אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, רדיט ופודקאסטים.
לבסוף, בחינת אזורי העניין של הענף חשפה מספר עמדות לחדשות, כולל אחת כללית שלפיה צריכת חדשות עשויה להרגיש לעתים קרובות כמו מטלה.
גם אם התקשורת מאמצת את ההצעות המפורטות בדוח זה, אין כל ערובה להצלחה. בעבודת הפילוח שלנו עולה כי קשה מאוד לעסוק בחלק ניכר מהצעירים בארה"ב ובבריטניה לאור ההתעניינות הנמוכה שלהם בחדשות. בניית נאמנות למותגים עם קבוצות 'פאסיביות יותר' אלה תהיה קשה, אם כי יתכן שהם יקחו אחריות גדולה יותר ויכנסו לשלב חיים בוגר. אבל קבוצות אחרות, כמו מסייגי החדשות וצרכני המורשת, ובמידה מסוימת חובבי החדשות הפרואקטיביות, מציעים יותר הזדמנויות לבנות רגעים מסורים ומכוונים לחדשות, כמו גם קשר מתמשך לאורך היום.
כדי להשיג את תשומת הלב הזו נדרשת התמקדות בלתי פוסקת בצרכיהם של קהלים צעירים יותר אך גם הבנה מעמיקה של המוטיבציות העומדות בבסיס ההתנהגות שלהם. אנו מקווים כי דוח זה יתרום לתהליך.
