אחרי שהיו דיונים ברחבי הפורום על טמפרטורות של המקבוק פרו בזמן עבודה ומכיוון שיש לי כונן 320 ג"ב במהירות של 7,200 החלטתי לנצל את הלילה ובזמן שאני כותב עבודת הגשה לאונ' אתן למחשב לעבוד קצת יותר מהרגיל. המחשב שלי הוא מקבוק פרו 2.4 גה"צ עם 4 ג"ב ראם ומערכת הפעלה 10.5.6.

למעשה ביצעתי על המחשב סידרה של פעולות שלרוב מבצע על הפיסי בשל היותו מחשב חזק ומרובע ליבות. סדרת הפעולות שביצעתי כללה פתיחה של זיפים בגודל של 30 וקצת ג"ב – זהו גודלם המכווץ. תהליך הפתיחה נעשה דרך Fusion מסיבה פשוטה- עוד לא מצאתי דרך נוחה לפתוח הרבה תיקיות שמכילות זיפים/רארים.

הפעולה השנייה שהמחשב עשה, המרה של 10 קבצים ווידאו לפורמט מתאים לאייטונז. למעשה המחשב עבד רצוף למעלה משעתיים כאשר ניטרתי את הטמפרטורות כל כמה דקות. הרינדור של הסרט אמור לאמץ את המעבד ואילו פתיחת הרארים בתוך הווינדוס אמורה לאמץ בעיקר את הכונן הקשיח.

לסיכום ניתן להגיד כי הטמפ של המעבד לא עברה את ה 80 מעלות, אבל המאוררים לא עברו את ה 2,000 סל"ד – לא יודע האם זה מהירות סבירה לטמפ אבל לא נלחצתי אז לא שיניתי ולא הגברתי את מהירות הסיבוב.

נתון חשוב נוסף הוא טמפ' הכונן הקשיח שלא עלתה מעל 42 מעלות כאשר רוב הזמן הסתובבה בין 38 ל 40 מעלות צלזיוס.

מהשימוש שלי עד היום שכלל מקבוק לבן למשך שנה וחצי ומספר פעמים של עבודה על מקבוק פרו מהדור הקודם- המקבוק פרו אלומיניום פשוט הרבה יותר קריר ובמאמץ אינטנסיבי על המעבד כאשר גם מרנדר סרט וגם פותח זיפים דרך ווינדוס הטמפ' לא עוברת את ה 80 כאשר המאוררים נחים- אני מרוצה.

היום הפוסט יתעסק בכמה דברים, לפי הכותרת ניתן להבין כי הכיוון הוא חיובי ושלילי.

1. אתחיל מהצד החיובי שאינו קשור לאפל בצורה ישירה וזה ירידת מחירי הזיכרונות DDR3. בהחלט חדשה מעודדת, מה שעד עכשיו עלה בערך 140 דולר עולה כרגע כ 100 דולר- הכוונה ל 4 ג"ב ב DDR3 אשר מגיע ב 2 סטיקים של 2 ג"ב כל-אחד, בחנות של CRG
2. יש עוד שוטר טוב, והוא איידיגיטל. יותר נכון החנות שלהם. יצא לי להיות בחנות שלהם פעמיים בשבוע האחרון. בפעם הראשונה אני הגעתי לחנות מוכוון מטרה, למעשה המוכר/הבחור עם החולצה רק עיכב אותי לקחת את הדברים ולשלם אבל לזכותו הרבה יאמר שהיה חביב וניסה לעזור ולהראות לי עוד מוצרים שאולי יעניינו אותי. אני חייב לציין שזו היתה הפעם הראשונה שנכנסתי לחנות ומעט הרגשתי לא בנוח אחרי שבחודש האחרון הייתי בחנות אפל בסאן-פרנסיסקו, ניו-יורק ולפני זה בחנות בלונדון. אבל לאחר הכניסה הראשונית, האמת שנהנתי מהחנות ושוב, מהיחס. בהחלט חנות אשר שווה ביקור.
3. אם הביקור הראשון השאיר טעם טוב, אזי הביקור השני היה כמו להגיע למסעדה שאכלת בה פעם אחת והשאירה זיכרון טוב אך בפעם השנייה אתה מגלה כי היא עמוקה וטובה הרבה יותר. אתמול הגעתי לשם עם ידידה שהמטען של המקבוק שלה החליט שנמאס לו בבוקר ופשוט הלך לעולם שכולו ספקי-כוח-לבנים. היא כמובן כל הבוקר-צהריים-ערב בהיסטריה, מניחה על פי ניסיון העבר (ע"ע "ידע") שלפני יום ראשון אין מה לדבר על שירות/תמיכה ומעריכה שהתיקון יקח ימים והיא לא יכולה להתקדם עם העבודות, הפרויקטים וכו'. אבל, שוב אידיגיטל מוכיחים כי הם שונים. בשבת בערב הלכנו לחנות עם המחשב, האחריות וכמובן הספק. לאחר דקה בערך, נציג ראה אותנו, ראה את הבעיה, אמר שיקח 10 דקות ואכן לאחר ישיבה קצרה של כמה דקות, הבחורה קיבלה ספק כוח חדש. אם הייתי צריך לתת ביקורת אז החנות אתמול קיבלה דוז פואנ (תודה לריימונד).
4. אחרי שסיימנו עם הנימה החיובית, הרי זיו יבכה שלא יכול להיות שהעולם חיובי כל-כך וחייב להיות קצת רע, אז הרע היום מגיע מכיוון אפל. אני בעל מקבוק-פרו מהסדרה החדשה אשר מגיע עם יציאת Mini-DisplayPort. למי שרוצה לקרוא עוד על יציאת המיני ועל ה DisplayPort מוזמן להמשיך בוויקי. כיום ניתן לרכוש מתאם ממיני דיספלי פורט ל DVI/VGA/S-Video אבל אין מתאם לדיספלי פורט עצמו, הווה אומר, קניתם מסך חדש אשר מכיל כניסת דיספלי פורט אבל אתם לא תוכלו להתחבר אליו בעיקר כי אין מתאם, מה שיותר מעצבן זו העובדה שככל הנראה לא יהיה מתאם. אפל רוצים שמסכים חדשים יגיעו עם כניסת מיני דיספלי פורט. הפוליטיקה הזו הופכת את המצב להזוי, כי הדגם הקודם של המקבוק פרו וגם של הפאוור בוק מתחברים ב DVI זה אומר שניתן לחבר אותם לרוב הגודל של המסכים היום ללא מתאם אלא רק עם הכבל. יש עוד סיבות שעלו לי השבוע ללמה אני שונא את אפל, לאט לאט אכתוב את כולן, אל חשש זה לא אומר שאעבור לפיסי פשוט רוצה שהדברים יהיו עוד יותר טובים, תמיד יש לאן לשאוף.

תודות:

לניצן על הכותרת, לריימונד על הצרפתית.

החגים מתקרבים, תקופת החגים זה זמן טוב להשלים פערים.
אני רוצה להמליץ על 3 תוכנות חינמיות שהיו מאד שימושיות לי בשנה האחרונה:

Evernote
Evernote היא תוכנה + שרות מקוון.

דברים שאפשר לעשות עם Evernote
לשמור דפי אינטרנט לצפייה Offline.
ליצור אלבומים ולתייג: תמונות, פתקים, מסמכים, טקסטים.
אפשר לגבות את כל האלבומים לשרת של התוכנה + לסנכרן כמה מחשבים שרוצים:
40 מגה, upload, לחודש – מי שצריך יותר, יכול לשדרג בתשלום.
אפשר להשתמש ב-Evernote גם דרך דפדפן האינטרנט האהוב עליכם.

מחיר ותאימות: חינמית, Windows XP+Vista+Mobile, iPhone, iPod Touch, Leopard.
- דרך הדפדפן אפשר להשתמש גם במערכות לא נתמכות.

MindNode
MindNode היא תוכנה ליצירת מפות מוח.

התוכנה זורמת, פשוטה, מעוררת השראה ומקסימה.
סוד הקסם של התוכנה הוא בפשטות שלה.

בניגוד להרבה תוכנות מיפוי מוח אחרות, MindNode היא תוכנת מק אמיתית, לא ג'אווה.

מחיר ותאימות: חינמית – יש גם גרסת פרו בתשלום, 10.5 ומעלה.

Slife
Slife היא תוכנה שעוקבת אחרי פעולות שאתם עושים במחשב.
התוכנה מודדת כמה זמן אתם מקדישים לכל פעילות:
עבודה עם תוכנות , מסמכים, אתרי אינטרנט, פרויקטים ספציפים.
אפשר לתת מסגרת זמן לפרויקט או פעולה מסוימת.
עוד על הפיצ'רים של התוכנה אפשר ללמוד כאן.

מחיר ותאימות: חינמית, 10.5 ומעלה.

לתוכנה יש גם שרות אינטרנט נלווה, אופציונלי, בשם Slife Teams
השרות מאפשר עבודה בצוות – התוכנה שולחת נתונים על הפעילות לרשת, כל חברי הצוות יכולים להתעדכן. אפשר להרשם לשרות באתר התוכנה – עדיין לא פתוח לכולם, צריך לבקש הזמנה.

חנות אפל, הראשונה בישראל, צפויה להפתח ביום ראשון, 21  בספטמבר, בקניון רמת אביב.
פתיחת החנות מסמלת, בעיני, פרק חדש ביחסים בין אפל לישראל:
יש משהו מחייב בחנות – המדפים חייבים להיות מלאים, חייבת להיות תנועה, צריך להיות מלאי, אפל לא תרצה להביך את עצמה עם חנות ריקה ולא מעודכנת.

במשך הרבה שנים סבלה קהילת המק בישראל מיחס צונן מכיוונה של אפל
מוצרים חדשים הגיעו לכאן באיחור של חודשים רבים – לפני 9 שנים, אני חיכיתי 3 חודשים ל G4 400 (המחשב עדיין פעיל, משמש, בעיקר, בתור מחשב הורדות).
גרסא עברית של מערכת ההפעלה לא הייתה קיימת בשנים האחרונות – רק בחודש האחרון שוחררה גרסא עברית ללפרד.
לדעתי, פתיחת החנות + מערכת עברית, מקרבות אותנו לאייפון:
אם רוצים לשווק אייפון בישראל צריך נקודת שיווק / שרות מרכזית – החנות.
המערכת העברית מכניסה את העברית לתודעה של אפל – היום במק, מחר באייפון.

פרספקטיבה
ככל שחוזרים יותר שנים אחורה, היה יותר קשה למצוא מוצרים תואמי מק בישראל.
בעבר, מעט מאד מסכים יכלו לעבוד עם מק – היה חיבור יחודי, מבית אפל ,למסכים.
בעבר הרחוק, היה קשה למצוא, אפילו, עכברים – היה חיבור יחודי לאפל.
אפשר להוסיף לרשימה: מדפסות, מודמים ועוד.
בשנים האחרונות נושא התאימות השתפר, עקב המעבר למעבדים מבוססי אינטל + אימוץ טכנולוגיות פופולריות מצידה של אפל, וכמובן ה-usb, שהפך לפופולרי בעקבות האיימק הראשון, ועוד.

אבל עדיין, זה לא תמיד פשוט למצוא מוצר תואם מק.
הדבר העיקרי שאני מצפה מהחנות זה לרכז מוצרים תואמי מק – בכל התחומים, מציוד הקפי עד לנרתיקי מעצבים לאייפוד.
זה יכול להיות שינוי מרענן, לבוא לחנות, לקחת מוצר מהמדף, ולדעת שברור שהוא תומך במק.
אני מקווה שהמחירים יהיו הגיוניים.

קשה להסביר מה זה טוויטר, יש דברים שצריך להתנסות בהם על מנת להבין אותם.
באופן כללי, טוויטר הוא שירות מיקרו בלוגינג + רשת חברתית, ההגדרה האמיתית של טוויטר נקבעת ע"י המשתמש.

השימוש בטוויטר מחולק לשני חלקים עיקריים: שליחת טוויטים ומעקב אחרי טוויטים.
טוויטים = הודעות, פוסטים.
חווית טוויטר נקבעת, גם, ע"י התוכנה דרכה אתם משתמשים בטוויטר.
למעקב אני משתמשת ב Twitterrific, לשליחה אני משתמשת באפשרויות שונות:
Twitterrific, האתר של טוויטר, Ubiquity

השבוע התאהבתי בטוויטר מחדש:
אירוע ההכרזות של אפל, Let's Rock, הועבר בכתיבה חיה בטוויטר.
למרות שהאירוע עצמו היה מאכזב – מבחינתי, מאד נהנתי לעקוב אחריו בטוויטר.
עקבתי אחרי האירוע ב 4 ערוצים בו זמנית – אחד היתרונות הגדולים של טוויטר בתור ערוץ תקשורת, הוא האפשרות לעקוב אחרי הרבה ערוצים במקביל.
אפילו טרחתי לצלם:

טוויטר עדיין סובל ממחלות ילדות – השירות לא זמין מדי פעם, אבל בד"כ מדובר בטווחים קצרים.
אם אתם עוקבים אחרי האנשים הנכונים, החוויה יכולה להיות מאד מעניינת.

אתם מוזמנים לעקוב אחרי מקבלוג בטוויטר.

אתם מוזמנים לעקוב אחרי רייצ'ל מלקטת בטוויטר.

אנשים נוטים להיצמד לדפדפן אחד, בעיקר בגלל זמינות בוקמרקס וסיסמאות.

שרותים מקוונים ותוספים יכולים להפוך את המעבר, בין דפדפנים, למהיר ויעיל:

בוקמרקס אפשר לאחסן בדלישס (או ב-Diigo, גוגל, ועוד) – מהרגע שהם שם, הם נגישים מכל דפדפן, מכל מחשב.

סיסמאות אפשר לאחסן ב 1Password – התוכנה מגיעה עם תוספים לכל הדפדפנים הנפוצים.
1Password מספקת גם אפשרות סנכרון בין מחשבים, דרך הרשת.

אם המידע הנחוץ, זמין משני הדפדפנים, למה לא להשתמש בשניהם?

דברים שאני עושה עם ספארי
כותבת עברית ב Gmail: יש תמיכה ב rtl – דרך תפריט לחצן ימני, גם כששפת הממשק בג'ימייל היא אנגלית.
מחפשת תמונות בגוגל.
שומרת pdf.

דברים שאני עושה עם פיירפוקס
משוטטת במקומות הקבועים – תיבת הכתובת בפיירפוקס, "Awesome Bar", מנחשת אותי.
מעדכנת את הבלוג שלי.
הולכת לבנק.

כשנגיע ליום בו Chrome יהיה זמין למק, אני בטוחה שאני אמצא גם בו שימוש.

קישורים נלווים:
סקירת תוכנה: 1password

רציתי לכתוב את זה הזו כבר מזמן ולמעשה הייתי בטוח שעשיתי את זה, אבל מסתבר שלא.
בוא נראה מה היה פה בארץ בכל הקשור לאפל.

בתקופת ידע (כ-20 שנה אם אני לא טועה?):
שירות בלתי נסבל, יחס איום
חוסר מקצועיות ואי פעילות כללית בכל הקשור לפרסום ודחיפה של המוצר.
אפס כנסים רציניים ומתוקשרים
הצהרות מפי גורמים בכירים (כולל המנכ"ל) שאין עניין באנשים הפרטיים.
הם כן פתחו עברית במערכות הישנות ואת העברית לאיפוד כבטא ולקראת הסוף העבירו למצב של מכירה למי שרכש איפוד בחו"ל

תקופת אידיגיטל (כ-חצי שנה לא?) :
כנס השקת לאופרד עם הרצאה ופאר ברמה גבוהה שלא מביישת את חו"ל.
פרסומים בעיתונים
הוצאת העברית לאיפוד בחינם לכל המשתמשים
שיתופי פעולה עם חברת אינטרנט ופרסום טלוויזיוני של המוצר
חסות על אירוע Post production בסינמה סיטי
אירוע ענק בדיזינגוף סנטר בשיתוף עם הנדי שכלל הרצאות נהדרות, הצגת מוצרים ויצירת באז תקשורתי
פגישות עם אנשי קהילה באופן אישי ויצירת ערוץ תקשורת הרבה יותר נקי מול עיתונאים
פתיחת חנות מקוונת (שלקח זמן ליצור אותה אבל עלתה והיא נראית ופועלת היטב)
השתתפות בתערוכת המעצבים בגני התערוכה
יום עיון נוסף למשתמשי פרו בסינמטה סיטי
פתיחת הדרכות בבית הלקוח
מסיבת פורים בקמפוס כחלק מקידום העבודה מול מערך החינוך בארץ
השקת מקבוק אייר בעזריאלי, שוב אירוע רב פאר
הוצאת גרסה חדשה של העברית לאיפוד
תרגום מערכת ההפעלה החדשה – לאופרד
הוצאת חוברת הוראות מלאה בעברית
פיתוח האתר כך שיתאים לזה שבחו"ל
ובנוסף – שיפור צורת השירות, האם זה מספיק? לא אבל יש שיפור משמעותי
שיפור המקצועיות במעבדה (ואני יודע מה ההבדל לאור העובדה שיש לי מזל רע עם מוצרי אפל)
שיפור מערך העבודה מול השותפים העסקיים
ויש עוד המון דברים שקורים מאחורי הקלעים שכרגע אי אפשר להרחיב עליהם (אמרתי כבר תקשורת טובה יותר עם העיתונות?) שבהחלט ראויים להערכה וכאשר יצאו יהיו ראויים עוד יותר.

אין מה להשוות בכלל בין מה שהיה למה שקורה היום.
כמי שסבל, מאוד, מידע ונאלץ להיות איתם לעיתים באינטראקציה יומיומית כמעט לאורך השנה הראשונה שלי עם המק (לו נגרם נזק בלתי יאמן במעבדות החברה ההיא) אני מביט על התקופה האחרונה של אידיגיטל ובעוד שאני מבין חלק מהתלונות שיש בפורומים השונים, קשה לי להבין את זרם התלונות הבלתי פוסק וההתעלמות מכל מה שכן קורה פה בארץ.

כן, מותר להתלונן, יותר מזה – צריך להתלונן כאשר יש בעיות אבל בין זה ובין להגיע לרמות שיש היום בפורומים יש הבדל.

התלונות האחרונות לגבי החריטה לא ברורות לי בכלל. כן זה מעצבן שיש את החוק הזה ואידיגיטל אוכפים אותו אבל איזו דרך אחרת יש להם להתמודד עם יבואנים אישיים?
בארץ אין חוק המגן על יבואן בלעדי וזה חייב להגן על עצמו.
אידיגיטל משרתת את הלקוחות הבינלאומיים וסעיף האחריות לא אומר שאין פתרון למי שרוכש משחב מחו"ל, זה רק אומר שהוא צריך להחליף מקלדת דרך החברה או מי משותפיה העסקיים בעלות של כ-400 ש"ח (במקום 250 אם אני לא טועה) מעצבן? אולי אבל זה לא האסון שמתואר פה בלי פרופורציות מה גם שזה חוק של אפל העולמית. אנחנו חיים באופוריה שאפל הם נהדרים אבל תקראו קצת פורומים, חפשו בבלוגים בחו"ל ותגלו לצד שירות נהדר המון,המון!!! דברים בלתי נסבלים ביחס של אפל ללקוחות.
אפל הם לא מלאכים, הם חברה מסחרית שזוכה בפרסים על השירות שלה ללקוחות אבל עדיין מתנהגת כו כל חברה גדולה ולא פעם דורסת את האיש הקטן.

קחו רגע לפני שאתם עונים, תסתכלו על השנים האחרונות, תסתכלו על השנה האחרונה ותגידו לי בלב שלם שאין שום הבדל.

לפני שנים ספורות שוחחתי עם כמה חברים שלי על החלום העתידני הרטוב שלי.
החלום לא כלל רכבים מעופפים או השתלות קיברנטיות, הוא גם לא כלל שלום עולמי אני מודה או תקווה לפתרון הרעב.
לא, החלום שלי הוא פשוט – כל המדיה שלי: ספרים, מוסיקה וסרטים בפורמט דיגיטלי שלא תופס לי מקום בכלל בבית.
זה מה שאני רוצה, לא אכפת לי איך יעשו את זה אני רוצה דרך נוחה לקרוא ספרים (eink כמו של השטות של אמאזון זה צעד חיובי ראשון) אני רוצה חיבור מהיר של סרטים לטלוויזיה ושכולם יהיו על כונן קשיח וכך גם המוסיקה שלי.
את הספרים ייקח לי עוד זמן לראות בפורמט שאני רוצה אבל היום אין לי דיסק אחד בבית.

כשספרתי לחברים שלי את החלום הזה הם אמרו שזו שטות ולא יקרה לעולם. הם גם אותם אנשים שקרוב לוודאי לא האמינו שהחנות הגדולה ביותר (כמעט) למכירת מוסיקה לא תהיה חנות פיזית אליה ניתן לצעוד אלא חנות שנמצאת על הרשת.
הם התבדו כמובן, כל הדיסקים שלי עברו המרה לקובצים דיגיטלים ואת כולם העפתי לבית הוריי והיום איטונס הפכה להיות החנות השנייה בגודלה למכירת מוסיקה.
זה מאוד מרגש ולא בגלל שאפל זוכים לחשיפה, זה לא ממש מעניין אותי. זה מרגש כי זה אומר שהחלום שלי מתגשם, זה אומר שאנשים מבינים שאין צורך בכל הפלסטיקים המעיקים והניירות המבוזבזים שרק גורמים לזיהום ולא עושים כלום טוב.
קבצים דיגיטלים הם נוחים יותר, זה הכל. הם מספקים איכות שמיעה טובה והם קלים יותר לשינוע.

כעת נותר לעבוד לדברים הבאים.
סרטים כיום אין בעיה ממשית להפוך לדיגיטלים אבל זה עדיין עסק קצת יקר בגלל הגודל שלהם והצורך לאחסן אבל אין ספק שגם לכך יהיה פתרון. איטונס כבר מוכרים סרטים, מתי הם ימכרו כבר פורמט מגניב חדש של די וי די כולל כל הקטעים המיוחדים והתפריטים וישחררו את זה לרשת?

אני מקווה שזה יהיה לפני שיצנזרו לנו את האינטרנט ויהפכו אותה לכשרה פה בארץ

לאור כל ההתנגחויות שהמקבוק אייר מקבל מכל מיני אנשים שהוא אינו מיועד להם כלל, עלתה כתבה מצוינת באתר macapper.

הכנסו לקרוא, זה יעשה לכם טוב.

אחת התוכנות האהובות על משתמשי מק, במיוחד אלו שאוהבים יותר סדר במחשב שלהם, היא overflow.
היו לא מעט דעות שהיכולת החדשה של לאופרד ליצור ערימות בתוך הדוק יהפכו את התוכנה לחסרת ערך אך נראה שעוד חזון למועד.

למי שלא מכיר, Overflow היא תוכנה יפיפיה המאפשרת לסדר בתוכה תוכנות, קבצים ותיקיות בצורה נוחה, על פי קטגוריות אישיות (אם רוצים) ומבלי לאכלס את ה-דוק בעודף צלמיות. ביקרות רחבה יותר ניתן לקרוא באתר מופע השוליים אבל מספיק לומר שהיכולת של התוכנה ליצור קטגוריות וסדר עולה על היכולת של "stacks" לקחת ספרייה ולזרוק אותה עם ממשק משתמש נחמד אל תוך הדוק.
בעוד שלדברים כמו ספריית הורדות קבצים stacks היא אולי אופציה נחמדה ואולי באופן כללי למצב בו יש לכם ספרייה ובה לא יותר ממספר פריטים, ברגע שאתם מעוניינים ליצור סדר בספרייה כמו Applications הכוללת לעיתים עשרות פריטים ולגשת במהירות לתוכנות שלכם היא כבר מאבדת מהיעילות שלה.

תכונה נוספת שהופכת את overflow ליעילה הרבה יותר נעוצה בשינוי שנעשה כאשר לוחצים לחיצה ממושכת על תיקיות בדוק.
בעבר הדבר היה פותח תפריט טקסט קל ופשוט דרכו ניתן היה להגיע לקבצים שונים (קצת כמו start של חלונות, רק לא עמוס כל כך). בלאופרד כל תיקייה הופכת מייד לערמה ומאבדת את התכונה הזו. overflow שומרת על התכונה ואם סדרתם את התוכנות שלכם על פי קגוריות אך לא בא לכם לראות את הממש שלה, אתם לא חייבים ועדיין יכולים לשגר את התוכנה הנדרשת במהירות וביעילות.

תכונה נוספת בה מתעלה overflow על stacks היא ההתאמה האישית. אם דברנו קודם על הוסת קטגוריות, חשוב שנזכיר שניתן גם לשלוט בגודל החלון של overflow ובכמות הפריטים שאנחנו יכולים לשים בתוכה. אחד הדברים המציקים ביותר בלאופרד הוא שאחרי מספר מסוים של פריטים הערימה מוסיפה צלמית שאומרת שניתן למצוא עוד X פריטים בפיינדר. אלא שאם הייתי רוצה את הפיינדר הייתי הולך אליו. לשם מה יש לי את הערמה?

אני בספק אם אפל כיוונו לחיסול ממוקד של overflow שכשהם תכננו את הערימות אך אם זו הייתה הכוונה, יש להם עוד הרבה מאוד שעות פיתוח ועיצוב. הערימותהן רעיון נחמד שציפיתי לו מאוד, אך השימוש בהן מוגבל ואינו יעיל כל כך כפי שנדמה. למי שאין צורך ביותר מגישה מהירה לפריטים בודדים שיש לו בספרייה אחת או שתיים יכול להיות שערימות היא פתרון קל. למי שיש לו הרבה תוכנות וזקוק לגישה מהירה למספר קבצים, תיקיות וכדומה, overflow היא הבחירה הנכונה.

עכשיו זה רשמי: חברת iDigital רכשה את השליטה בחברת ידע, ומעתה תחזיק בידיה את הזכיון למכירת מוצרי אפל בישראל. חמי פרס, מנכ"ל קרן ההון סיכון פיטנגו, עומד מאחורי הרכישה, וערן תור, לשעבר מנכ"ל רקיט בנקיסטר בישראל, יאחוז בשרביט הניהול.

המשימה שעומדת מול פרס ותור אינה פשוטה. לאפל בישראל נחוץ שיפור תדמית מסיבי. הלקוחות בארץ מאוכזבים מהשירות של ידע ברמה כזו שהם חוששים שלא יזכו לראות שינוי משמעותי ביחס כלפיהם. אך להרבה מהצרכנים יש גם תקווה שהזכיין החדש יביא לשינוי, ישפר את רמת השירות ויביא להוזלת המחירים.

בתור משתמש אפל ותיק שעייף מהשירות של ידע, הנה חמישה סעיפים שיכולים לעזור לחברת iDigital לשקם את מעמדה של אפל בישראל:

1. שירות הולם
על אנשי שירות הלקוחות של חברת iDigital להיות מנוסים מאוד עם מחשבי מק ובעלי ידע כמעט מושלם על מוצרי אפל, וזאת תוך כדי למידה אישית או אחרי שעברו קורסי הכשרה ברמה שחברת אפל הבינלאומית מעבירה לעובדיה.
שירות הלקוחות של אפל בארה"ב ובאירופה, בין אם בחנויות, במרכזי השירות או בטלפון, הוא אחד מהטובים בעולם והאמרה "הלקוח תמיד צודק" מורגשת מאוד בשירות שלהם. על חברת iDigital לכבד את הגישה הזאת ולתת ללקוח הרגשה שהוא עושה בחירה נבונה. שירות הלקוחות צריך להיות מהיר יותר ואדיב יותר הן למשתמשים המקצועיים והן למשתמשים הביתיים.

דבר חשוב נוסף, אולי החשוב ביותר: על אפל בישראל לתת גם בארץ את חבילת Apple Care ו-iPod Care הקיימות בחו"ל בתשלום, ומספקות אחריות מלאה לשלוש שנים במקום שנה אחת. נכון להיום, חבילה דומה, ופחות טובה זמינה רק לסטודנטים של אוניברסיטאות נבחרות.

2. השוואת המחירים
המחירים של מוצרי אפל בישראל כיום מופקעים בעשרות מונים בהשוואה לשוק האמריקני. צרכנים רבים מעדיפים להמתין לנסיעה הבאה שלהם לחו"ל כדי לקנות את המוצרים של אפל, או מזמינים את המוצרים באינטרנט דרך דיוור ישיר, שעדיין זול יותר מהקנייה בישראל. על iDigital להוריד את המחירים ולהשוותם לשוק האירופאי והאמריקני, כדי לחסוך את הטרחה ולעודד את הרכישה בארץ.

3. תדמית חדשה
הצרכן מעוניין בקשר ישיר עם חברת אפל – ולא דרך מתווך או זכיין. רצוי ש-iDigital ישתמשו במותג של אפל בדומה לחברת פרטנר תקשורת והמותג Orange. כדי להשלים את יצירת התדמית החדשה רצוי לרכוש את הכתובת apple.co.il, ולהקים בה את אתר הבית של החברה בישראל, שיעוצב בדומה לאתרי אפל בעולם. כמו כן, חשוב מאוד שהאתר הישראלי יספק את אותם השירותים שמספקים האתרים של החברה בחו"ל.

4. חנות קונספט
אפל בישראל זקוקה למקום מרכזי, אליו יכולים לבוא לקוחות חדשים ולקוחות וותיקים ולהתנסות במוצרי אפל. בהשראת החנויות של אפל ברחבי העולם, החנות של אפל בישראל צריכה להכיל סוכני מכירות מנוסים, "גאוני מק" שיכולים לענות על שאלות ולעזור בהתקנה ותיקון המוצרים, וגם הרצאות וקורסים חינם על התוכנות של אפל.

5. פרסום וקהילה
הקמפיינים הפרסומיים של אפל הם בין היצירתיים בעולם, ובארץ מרגישים את המחסור בשיווק ופרסום מתוכנן. כדי להגדיל את מספר הלקוחות ששומעים על מוצרי אפל, ולהרחיב את השימוש במוצרים, יש צורך בפרסום מתאים לקהילה הישראלית, שלא ייפול מרמתו של הפרסום העולמי. לרוב אפל משתמשת בפרסומות דומות בכל רחבי העולם, אך נעזרת בשחקנים ובעזרים מקומיים.

בנוסף לכך, משתמשי אפל בעולם מרגישים כקהילה ומעוניינים בעוד "לקוחות מרוצים", תחושה זאת חזקה במיוחד בישראל, בה הלקוחות חשים כמו מיעוט נטוש. על הזכיין החדש להתייחס לקהילה כאל חלק בלתי נפרד מהקסם של אפל, להיעזר בה ולעודד אותה.

משימה קשה, אך לא בלתי אפשרית עומדת לפני iDigital. לזיכיון של אפל יש פוטנציאל להפוך למכרה זהב, אבל הדבר יקרה רק אם iDigital תדע להשתמש בו נכון. חשוב לזכור גם שלא רק מכירות ולקוחות חדשים עומדים כאן על כף המאזניים – הלקוחות הקיימים הם הנכס העיקרי של החברה שמייצגת את אפל בישראל, וכדאי להתייחס אליהם ביושר ובכבוד.

על iDigital להחליט שהיא לוקחת את הזיכיון של אפל לידיים במלוא הכח ועם הרבה להט; היא צריכה ללמוד מהטעויות של החברה שקדמה לה, להביא את המהות החדשנית של חברת אפל העולמית, ואפילו לגרום לשינוי של המונח 'שירות לקוחות' בישראל.

יהונתן זילבר כתב מאמר משגע בצורת מדריך לבעל הזכיון החדש של "אפל ישראל", חמי פרס.
המגעים בין ידע, בעלי הזכיון הנוכחי, לפרס עדיין נמשכים ועוד אין הודעה רשמית, אבל כבר מרגישים שהדרך סלולה לכיוון חדש.

המדריך של זילבר מלמד את פרס איך כדאי להתנהג בתור המייבא החדש של אפל ישראל, עם עקיצות רבות לכיוונים של ידע, כמו במקרה בו הוא מדבר על קהל הקונים של אפל בישראל:

אנחנו מדברים על אוונגליסטים מוכשרים, מובילי דעת קהל וגברים שיודעים להתלבש, שאף אחד מהם לא מחפש מבצעים או הנחות. כל מה שהם מבקשים הוא לקנות את המוצרים שלך ולהפיץ את הבשורה. אם תלמד להשתמש בהם – לעשות להם כבוד ולתת להם הרגשה שהם חשובים – הם יאהבו אותך בחזרה, וחשוב לא פחות, הם יהפכו אותך לאיש עשיר מאוד. 

לעומת זאת, אם תיתן לקהילה המקומית הרגשה שאתה עושה פחות מהם כדי לקדם את המוצר, וגם מאמין בו פחות מהם, הם יפנו נגדך: הם יטנפו עליך בטוקבקים, ימלאו את הפורומים בדברי נאצה וירחיקו עד קנדה כדי לקנות מוצרים שאתה מוכר ממש ליד הבית. ככה זה כשעובדים עם פנאטים. 

שווה לקרוא.