לפני שנים ספורות שוחחתי עם כמה חברים שלי על החלום העתידני הרטוב שלי.
החלום לא כלל רכבים מעופפים או השתלות קיברנטיות, הוא גם לא כלל שלום עולמי אני מודה או תקווה לפתרון הרעב.
לא, החלום שלי הוא פשוט – כל המדיה שלי: ספרים, מוסיקה וסרטים בפורמט דיגיטלי שלא תופס לי מקום בכלל בבית.
זה מה שאני רוצה, לא אכפת לי איך יעשו את זה אני רוצה דרך נוחה לקרוא ספרים (eink כמו של השטות של אמאזון זה צעד חיובי ראשון) אני רוצה חיבור מהיר של סרטים לטלוויזיה ושכולם יהיו על כונן קשיח וכך גם המוסיקה שלי.
את הספרים ייקח לי עוד זמן לראות בפורמט שאני רוצה אבל היום אין לי דיסק אחד בבית.

כשספרתי לחברים שלי את החלום הזה הם אמרו שזו שטות ולא יקרה לעולם. הם גם אותם אנשים שקרוב לוודאי לא האמינו שהחנות הגדולה ביותר (כמעט) למכירת מוסיקה לא תהיה חנות פיזית אליה ניתן לצעוד אלא חנות שנמצאת על הרשת.
הם התבדו כמובן, כל הדיסקים שלי עברו המרה לקובצים דיגיטלים ואת כולם העפתי לבית הוריי והיום איטונס הפכה להיות החנות השנייה בגודלה למכירת מוסיקה.
זה מאוד מרגש ולא בגלל שאפל זוכים לחשיפה, זה לא ממש מעניין אותי. זה מרגש כי זה אומר שהחלום שלי מתגשם, זה אומר שאנשים מבינים שאין צורך בכל הפלסטיקים המעיקים והניירות המבוזבזים שרק גורמים לזיהום ולא עושים כלום טוב.
קבצים דיגיטלים הם נוחים יותר, זה הכל. הם מספקים איכות שמיעה טובה והם קלים יותר לשינוע.

כעת נותר לעבוד לדברים הבאים.
סרטים כיום אין בעיה ממשית להפוך לדיגיטלים אבל זה עדיין עסק קצת יקר בגלל הגודל שלהם והצורך לאחסן אבל אין ספק שגם לכך יהיה פתרון. איטונס כבר מוכרים סרטים, מתי הם ימכרו כבר פורמט מגניב חדש של די וי די כולל כל הקטעים המיוחדים והתפריטים וישחררו את זה לרשת?

אני מקווה שזה יהיה לפני שיצנזרו לנו את האינטרנט ויהפכו אותה לכשרה פה בארץ