בזמן שהכנס "המוסיקלי" של אפל התרחש בסאן פרנסיסקו, אני הייתי בהופעה של ניין אינצ' ניילס בגני התערוכה. אחרי שגיליתי סופית מה היה בכנס (למרות שאת רוב הדברים עוד ידענו הרבה לפני), אני משוכנע שלראות את טרנט רזנור חי זו סיבה מצויינת שבגינה אפשר לפספס את אירוע "Let the beat go on" שאפל ארגנו לכבוד השקת מכשירי האייפו החדשים המעודכנים שלהם.

בנתיים אני עשיתי את דרכי ללונדון, ועל כן ההמתנה הארוכה עד לכתיבת פוסט זה. כבר הספקתי להיות בחנות האפל סטור הלונדונית, וראיתי איך נראה האייפוד קלאסיק (בסדר, לא משהו מרשים, חוץ מכמובן נפח האחסון), את השאפלים החדשים (חמודים כתמיד בצבעים מרהיבים) ואת האייפוד נאנו החדש (מצויין!!! מקסים כל כך, מומלץ בחום). ראיתי גם סוף סוף את האיימק החדש, והוא מרשים מאוד.

את האייפוד בעל מסך המגע, iPod Touch, עדיין לא ראיתי, אבל בעקבות האירוע שעומד להתקיים בחנות אפל הלונדונית ביום שלישי, אני מניח שהרגע הזה לא רחוק בכלל. אבל את האמת, גם שאני עדיין מרחוק, אני די מאוכזב ממנו. זהו מכשיר שנועד לבלבל את האוייב ואת הצרכן, להינות ממכירות גבוהות של אנשים מתלהבים שעוד לא מסוגלים (או לא רוצים?) לקנות אייפון, ובעצם אין בו כלום.

אז בואו נראה מה יש בו:

• יש מסך מגע גדול, כמו באייפון, עם CoverFlow, אפשרויות צפייה בסרטים והגדלת תמונות בשתי האצבעות
• יש WiFi
• יש ספארי
• יש יוטיוב
• אפשר להוריד מוסיקה ישירות מהאייפוד
• יש 8 ג"ב או 16 ג"ב

וכל אלה בסדר, כמעט כמו האייפון, פחות מאה דולר וכפול זכרון, אבל יש כמה דברים שחסרים בו מאוד, שהיו הופכים את האייפוד למחשב-אינטרנט מצויין. משום מה אפל בחרו להגביל אותו מאוד.

• אין בו Bluetooth – לדעתי היום זה כבר מצרך סטנדרטי, אם רוצים לחבר לסלולרי חיצוני, לאוזניות אלחוטיות וכו
• אין בו את התוכנה Mail – אפשר אולי לגלוש, אבל אי אפשר לקבל אימיילים למכשיר עצמו
• אין כניסה למיקרופון – אפשר היה להשתמש באייפוד-מגע לשיחות VoIP דרך האינטרנט
• בשביל כל הפונקציות שלמעלה – 8 ו-16 ג"ב זה נמוך מאוד

כמו שרמזתי למעלה, המכשיר המגניב ביותר שהם הוציאו הפעם, זה האייפוד נאנו החדש. הוא קטן, הוא דק, הוא מראה וידאו – האייפוד "הקלאסי" של העתיד הוא לא האייפוד-מגע וגם לא האייפוד קלאסיק, אלא האייפוד נאנו החדש.